לצד זקיקי הריסים, בכל עפעף קיימות בלוטות חֶלֶב (Mebomian Glands). בלוטות אלו מפרישות הפרשה עדינה לכיוון העין ויש להן תפקיד גם בהרכב הדמעות. כמות חלב נאותה מונעת אידוי מוגבר של הדמעות ומגינה מפני התייבשות העין. כאשר צמיגות החלב בבלוטות משתנה, פעולתן של הבלוטות נפגעת או כאשר ישנה חסימה בבלוטות עשויה להתפתח דלקת בשולי העפעף – בלפריטיס ואף שעורה. מהם גורמי הסיכון לבלפריטיס? מהם התסמינים? האם בלפריטיס שאינו מטופל עשוי לפגוע בעין? כיצד מטפלים בבלפריטיס?
מהם הגורמים להתפתחות בלפריטיס?
במרבית המקרים, לא ניתן להצביע על גורם חד משמעי להתפתחות בלפריטיס. לעיתים הדלקת נגרמת בשל מנח לא תקין של העפעף או שימוש בטיפות עיניים. גורמי סיכון נוספים כוללים גיל מתקדם, חוסר הקפדה על היגיינה באזור העיניים, מחלות עור סביב העיניים, חשיפה לזיהום כגון פיח ועשן ועישון סיגריות.
מהם התסמינים של בלפריטיס?
התסמינים של בלפריטיס רבים ומשתנים בעוצמתם ומשכם, ישנם מטופלים המדווחים על תסמינים מעטים ואילו אחרים יחוו תסמינים רבים ובעוצמה גבוהה. חשוב לדעת כי דלקת בגבול העפעף עשויה להצביע גם על מחלות אחרות בשטח העין. לכן, בכל מצב בו מופיעים תסמינים המאפיינים בלפריטיס יש לפנות לבדיקה של מומחה ברפואת עיניים לאבחון מדויק וקבלת טיפול מתאים. התסמינים כוללים:
- גרד בעפעפיים
- תחושת גוף זר בעין
- דביקות בעפעפיים, בעיקר בשעות הבוקר
- אדמומיות בעפעף
- נפיחות
- קשקשת על פני הריסים
- אודם עיני
- הפרשות דביקות בקצה העפעף
- עיניים אדמומיות
- פגיעה קלה באיכות הראייה ורגישות לאור
- בלוטות חלב מלאות בחומר שעוותי
מהם הסיבוכים האפשריים של דלקת עפעפיים כרונית?
דלקת עפעפיים כרונית עשויה לגרום לאי נוחות רבה, במיוחד בשעות הבוקר לצד פגיעה אסתטית במראה העין (נפיחות, אדמומיות, הפרשות). כאשר בלפריטיס אינה מטופלת ישנו סיכון לצמיחה לא תקינה של הריסים, אובדן ריסים, התפתחות הורדאולום (שעורה) וכלזיון (שעורה כלואה), פגיעה במערכת ייצור הדמעות והתפתחותה של מחלת העין היבשה. במקרים מתקדמים ישנו סיכון לפגיעה בקרנית בשל התפתחות כלי דם שאינם תקינים ובמקרים קיצוניים אף לפגיעה בראייה.
כיצד מטפלים בבלפריטיס?
הטיפול בדלקת תלוי בחומרתה ומשכה. במקרים קלים ניתן להסתפק בהקפדה על היגיינת עפעפיים: ניקוי יומיומי של גבול העפעף באמצעות מגבוני ניקוי יעודים. כמו כן, עיסוי של גבול העפעף עם קומפרסים חמים מאפשר לשחרר את ההפרשות הגורמות לסתימה בבלוטות החלב ולהקל על התסמינים. בנוסף, מטופלים הסובלים מעין יבשה יכולים להיעזר בתחליפי דמעות. במקרים בהם מופיעה דלקת משמעותית רופא העיניים עשוי לרשום טיפול נוגד דלקת – לרוב שילוב של סטרואידים עם אנטיביוטיקה בטיפות או במשחה. בחלק מהמקרים יתכן טיפול לסיבות נלוות לבלפריטיס כמו טיפול בדמודקס, ואף טיפול בכדורים אנטיביוטיים בבליעה.
במקרים בהם אין שיפור בעקבות הטיפולים המוזכרים, ישנם מספר טיפולים היכולים להקל על התסמינים:
- (IPL (Intense Pulsed Light – מכשיר הפולט הבזקי אור לאזור בלוטות החלב. הטיפול יכול לשכך את התסמינים למשך מספר חודשים. הטיפול אינו פולשני ואינו כואב.
- ניקוי של שפת העפעף (Microexfoliation) – במקרים בהם ישנה חסימה ודלקת משמעותית של בלוטות השומן על שפת העפעף ניתן לעבור הליך ניקוי. ההליך נעשה ע"י מברשת סיבובית ייעודית תוך סחיטה של הבלוטות. ניקוי שפת העפעף מקל על תסמיני המחלה למשך מספר חודשים. הטיפול אינו כואב, אינו פולשני ונמשך מספר דקות בלבד.
טיפולים אלה לרוב מוצעים באופן פרטי ואינם כלולים בסל הבריאות.
האם יש צורך בניתוח למטופלים הסובלים מבלפריטיס כרוני?
בפלריטיס כרוני לרוב לא ידרוש התערבות ניתוחית. הטיפול במחלה הוא שמרני ככל הניתן ועם שגרת היגיינה וטיפולים סדירה רוב הסובלים מן המחלה ירגישו שיפור ולא יזדקקו להתערבות נוספת. מקרים נדירים ידרשו התערבות ניתוחית להסרת אבצס או טיפול בשעורה כלואה.
