ERM עיניים – Epi Retinal Membrane – ממברנה אפירטינלית

רקע

הרשתית היא שכבת תאים דקה הממוקמת בחלקו האחורי של גלגל העין. תפקידה הוא להמיר אור לאותות עצביים המועברים אל המוח. הרשתית הינה רקמה מורכבת ופגיעה ביותר הן לחבלה והן להתפתחותן של מחלות. פגיעה ברשתית עשויה לגרום לשינויים והפרעות בראייה ומשכך להשפיע עמוקות על איכות החיים. אחד מן המצבים המשפיעים על הרשתית הוא ממברנה אפירטינלית (ERM בעיניים). מהי ממברנה אפירטינלית ? כיצד מאבחנים ממברנה אפירטינלית? מה הטיפול ומהי הפרגנוזה למי שעבר טיפול בממברנה אפירטינלית?

מהי ממברנה אפירטינלית (ERM) ?

ממברנה אפירטינלית או קרום אפירטינלי המכונה גם ממברנת צלופן או קמט ברשתית, היא שכבה דקה של רקמה המתפתחת על פני מרכז הרשתית (המקולה). צמיחה של תאים אלו מעוותת את הרשתית  ופוגעת במעבר תקין של קרני האור דרכה, מצב העשוי להשפיע על חדות הראייה. מדובר במצב אידיופטי, כלומר כזה שלא ניתן לצפות מראש ולא ברור מדוע הוא מתפתח אצל אדם אחד ולא אצל אחר. משום כך אין לתופעה זו טיפול מונע. בשלבים הראשונים הקרום המתפתח על הרשתית עדין ודק, ובכ-10 עד 20% מן המקרים תופיע התעבות הדרגתית הגורמת להפרעה בחדות הראייה.

מהם הגורמים להתפתחות של ממברנה אפירטינלית (ERM) האם מדובר במצב שכיח?

התפתחותה של ממברנה אפירטינלית הינה לרוב משנית להפרדות זגוגית, תהליך טבעי תלוי גיל המתחיל סביב העשור החמישי לחיים. הזגוגית היא רקמה דמוית ג'ל הממלאת כ-80% מחלל העין. בזגוגית סיבים עדינים המחוברים אל הרשתית. ככל שאנו מתבגרים, הזגוגית מתכווצת ומתרחקת משטח הרשתית. לרוב תהליך זה עובר ללא השפעה שלילית על העין אך במקרים מסוימים, הפרדות הזגוגית גורמת להתפתחותה של ממברנה על פני הרשתית. סיבות נוספות להתפתחות של ממברנה אפירטינלית כוללים קרע ברשתית, טראומה עינית, חסימת וריד הרשתית, דלקות תוך עיניות ממושכות, לאחר ניתוח לתיקון הפרדות רשתית ובשל סיבוכים של מחלת הסוכרת.

הסיכוי לפתח ממברנה אפירטינלית עולה עם הגיל ועומד על כ-2% מעל גיל 50 ועל כ-20% מעל גיל 75. למי שאובחן עם ממברנה אפירטינלית בעין אחת קיים סיכוי של בין 10 ל-20 אחוזים להתפתחות ממברנה גם בעין השנייה.

המלצות מטופלים

מהם התסמינים של ממברנה אפירטינלית?

במידה והממברנה דקה ייתכן שלא יופיעו תסמינים כלל. ככל שהממברנה עבה וגסה יותר כך עולה הסיכוי להפרעה בראייה. התסמינים של  ERM  כוללים:

  • ירידה בחדות הראייה
  • מטאמורפופסיה – עיוות קווים ישרים
  • פגיעה באיכות הראייה המרכזית
  • מאקרופסיה – חפצים הנראים גדולים יותר (לאומת העין השנייה שאינה סובלת מ-ERM)
  • ראייה כפולה
  • קושי בקריאה, נהיגה

במרבית המקרים הירידה בראייה הדרגתית ואיטית, לעיתים נדירות הממברנה יכולה להיפרד ספונטנית מן הרשתית תוך שיפור ניכר בראייה. התסמינים של ממברנה אפירטינלית משותפים למספר מחלות רשתית והופעתם דורשת בירור על ידי מומחה רשתית לאבחון מדויק והמשך מעקב או טיפול.

כיצד מאבחנים ממברנה אפירטינלית?

ממברנה אפירטינלית מאובחנת על ידי רופא עיניים בבדיקת עיניים לאחר הרחבת אישונים. הבדיקה אינה פולשנית ונעשית במרפאתו של הרופא. הרופא יתרשם מחלקיה האחוריים של העין כולל הזגוגית, הרשתית ועצב הראייה. להשלמת הבירור הרופא יבקש להפנות לצילום OCT המאפשר לראות את הממברנה, מידת העיוות של הרשתית והימצאותה של בצקת שעלולה להיווצר כתוצאה ממשיכת כלי הדם על ידי הממברנה.

מהו הטיפול בממברנה אפירטינלית?

במקרים בהם הממברנה עדינה ודקה ואינה גורמת להפרעה משמעותית בראייה ניתן לשקול מעקב בלבד. כאשר מדובר על ממברנה עבה הגורמת להפרעה ניכרת בראייה הטיפול הוא הסרתה על ידי ניתוח ויטרקטומיה. הזרקות תוך עיניות וטיפולי לייזר אינם מהווים טיפול מתאים לממברנה אפירטינלית.

ניתוח ויטרקטומיה (Vitrectomy) להסרת ממברנה אפירטינלית

ניתוח ויטרקטומיה הינו ניתוח אשר במהלכו המנתח מסיר את עיקר זגוגית העין (Vitreous), הג'ל שממלא את חלל העין. הסרת הזגוגית נעשית על מנת לאפשר למנתח גישה אל הרשתית לקילוף הממברנה. הניתוח מבוצע לרוב בהרדמה מקומית או תחת טשטוש ונמשך כשעה. ניתוח ויטרקטומיה להסרת ממברנה אפירטינלית הוא ניתוח עדין ומורכב הדורש מיומנות גבוהה וניסיון בניתוחים אלה. אחוזי ההצלחה גבוהים, שיעור הסיבוכים נמוך יחסית והניתוח לרוב צפוי לשפר את חדות הראייה במרבית המטופלים ומשכך את איכות חייהם.

מהלך הניתוח

המנתח מבצע שלושה חתכים זעירים בגלגל העין דרכם מוחדר הציוד הכירורגי הכולל את מכשיר הוויטרקטום, עירוי תמיסה המחליפה את הזגוגית ותאורה. הזגוגית נכרתת על ידי המכשיר שמסיר אותה החוצה באמצעות פעולת שאיבה וחיתוך. לאחר מכן המנתח מסיר את הממברנה מעל אזור מרכז הראייה ברשתית. במרבית המקרים אין צורך בתפרים. בתום הניתוח יונח מגן עין והמטופל מועבר לאזור ההתאוששות. לאחר השחרור יש להגיע הביתה, לקחת חופש מן העבודה ומטלות הבית ולאפשר לעין זמן להחלים.

תופעות לוואי והנחיות

בימים הראשונים לאחר הניתוח תיתכן תחושת אי נוחות, דמעת, תחושת גוף זר בעין וכאבים. תופעות אלו לרוב חולפות לאחר מספר שבועות. ניתן להיעזר במשככי כאבים בהמלצת הרופא. המנתח יספק הנחיות לשמירה על היגיינה באזור העין ולתמיכה בהחלמה. לרוב הרופא ימליץ להימנע מפעילות גופנית מאומצת, להשתמש במגן עין בזמן שינה, לא להיכנס לים או לבריכה ולהימנע מהימצאות בסביבה חולית או מאובקת למשך שבוע ועד חודש מיום הניתוח. מרבית המטופלים יחזרו לשגרה מתונה לאחר כשבוע ימים ולשגרה מלאה לאחר כחודש בהתאם להנחיית הרופא.

סיכונים וסיבוכים אפשריים

הודות לשימוש בציוד חדשני וטכניקות ניתוחיות מתקדמות לניתוח רשתית להסרת  ממברנה אפירטינלית שיעורי הצלחה גבוהים ושכיחות סיבוכים נמוכה יחסית. עם זאת, כבכל פעולה כירורגית ישנו סיכון לזיהום ודימום. במטופלים מעל גיל 50 ישנו שיעור גבוה של התפתחות קטרקט בעקבות הניתוח. במקרים מסוימים, כתלות בגיל המטופל, במידה וקיימת דרגה מסוימת של קטרקט במועד הניתוח, ניתן לשקול ניתוח משולב – ויטרקטומיה והסרת קטרקט (עוד על כך במאמר – ניתוח רשתית משולב עם ניתוח קטרקט). סיבוכים אפשריים נוספים כוללים היפרדות רשתית, עלייה בלחץ התוך עיני וצורך בניתוחים נוספים.

האם חייבים להסיר ממברנה אפירטינלית?

ההחלטה האם לעבור ניתוח להסרת ממברנה אפירטינלית תלוי בגורמים רבים כאשר מידת ההפרעה בראייה היא שיקול מרכזי. אולם, מכיוון שבכל ניתוח ישנה דרגה מסוימת של סיכון כאשר המטופל אינו סובל מתסמינים משמעותיים ואיכות חיו אינה נפגעת ניתן במקרים רבים להסתפק במעקב בלבד. מומחה הרשתית יקיים שיחה עם המטופל במהלכה הוא יציג את המהלך הטיפולי, הסיכונים הכרוכים בניתוח רשתית, סיכויי ההצלחה ומידת השיפור בראייה הצפויה בעקבות הניתוח. יחד תתקבל ההחלטה לגבי האם לעבור ניתוח ויטרקטומיה להסרת הממברנה האפירטינלית.

מהי הפרגנוזה עבור מי שעבר ניתוח להסרת ERM?

לניתוח ויטרקטומיה לטיפול ב-ERM הנעשה על ידי מומחה רשתית מיומן ומנוסה סיכוי הצלחה גבוהים. הניתוח צפוי בשכיחות גבוהה להוביל לשיפור בחדות הראייה במרבית המטופלים. עם זאת, במרבית המקרים, הראייה לא תחזור למצב טרום התפתחותה של הממברנה האפירטינלית. מרבית השיפור בראייה מתרחש בשלושת החודשים לאחר הניתוח אך יכול להשתפר בהדרגה גם עד שנה מהניתוח.

תשובות לשאלות נפוצות:

האם ניתן לשלב ניתוח ויטרקטומיה להסרת ממברנה אפירטינלית עם ניתוח קטרקט?

ניתן במקרים המתאימים לכך לשלב ניתוח ויטרקטומיה עם ניתוח קטרקט. ההחלטה האם נכון לשלב את שני הניתוחים בפרוצדורה אחת נתונה לשיקול דעתו המקצועית של הרופא בדיון משותף עם המטופל. המקרים בהם ניתן לשקול את השילוב הם:

  • כאשר המטופל מעל גיל 50-60 והחלה התפתחות קטרקט בעין הסובלת מ-ERM המנתח עשוי להמליץ על שילוב שני הניתוחים יחד על מנת לחסוך למטופל את הצורך בניתוח נוסף בעתיד הקרוב.
  • כאשר המטופל סובל הן מקטרקט בשלב הדורש ניתוח והן ממברנה אפירטינלית.

האם צריך משקפיים חדשים אחרי הטיפול בממברנה אפירטינלית?

התאמת משקפיים חדשים תעשה בהתאם לצורך כחודשיים-שלושה לאחר הניתוח. בזמן זה הראייה מתייצבת וניתן לאחר בדיקה מקיפה להתאים משקפיים חדשים. מידת השיפור בראייה והצורך במשקפיים חדשים לאחר הטיפול תלויים בגורמים רבים, ישנם מטופלים שיזדקקו למשקפיים לראייה מקרוב, אחרים מרחוק ולעיתים לשניהם.

* האמור במאמר לא נועד להחליף את הנחיות הרופא המטפל אלא לתת מידע כללי לגבי הליכים רפואיים. אין בכתוב תיאור כולל של סיכונים וסיבוכים של הליכים רפואיים ועל המטופל להתייעץ עם הרופא ולקבל ממנו את כל המידע באופן מסודר.
הדבר נכון גם למטופליו של ד"ר רוזנפלד.

ד"ר אליק רוזנפלד מומחה רשתית וקטרקט
ד"ר אליק רוזנפלד
מומחה לרפואת עיניים

יש להתייעץ עם הרופא המנתח בנוגע לסיכויי ההצלחה והסיכונים הכרוכים בניתוח. אין להסתמך על הנאמר לעיל כהכנה לניתוח או לתוצאותיו.

ד"ר אליק רוזנפלד מומחה רשתית וקטרקט
ד"ר אליק רוזנפלד
מומחה לרפואת עיניים

טיפולים נוספים: