הרשתית היא רקמה דקה הממוקמת בחלק האחורי של גלגל העין. היא מחוברת לזגוגית (ג'ל שקוף הממלא את העין) במספר נקודות בהן ראש עצב הראייה, מרכז הרשתית (המקולה) והיקפה. הזגוגית עוברת תהליך של התנזלות והתכווצות בעקבות שינויים תלויי גיל שראשיתם לרוב בעשור החמישי לחיים אך יכולים להופיע בכל שלב בחיים. במהלך תהליך היפרדות הזגוגית היא מפעילה כוחות משיכה על הרשתית. משיכה זו עשויה לגרום לקרע/ים ברשתית. מהם התסמינים של קרע ברשתית? מהם גורמי הסיכון? כיצד מאבחנים וכיצד מטפלים בקרע ברשתית?
מהם התסמינים של קרע ברשתית?
במרבית המקרים קרע ברשתית אינו גורם לכאב ואף לא ילווה בסימפטומים כלשהם. קרעים ברשתית מתגלים פעמים רבות בבדיקת עיניים שגרתית ע"י מומחה ברפואת עיניים. עם זאת, קרע עשוי להיות מלווה בהפרעות שונות בראייה כגון:
- הבזקי אור המופיעים במצבים שונים ולפרקי זמן משתנים.
- עצמים צפים בשדה הראייה (floters) – כתמים, "קורי עכביש", "זבובנים" או חוטים.
בהיעדר טיפול, קרע ברשתית עלול להתפתח לכדי היפרדות רשתית. מטופלים הסובלים מהיפרדות רשתית עלולים לחוות תסמינים חמורים יותר הכוללים ירידה חדה ופתאומית בחדות הראייה, צל דמוי וילון בשדה הראייה, טשטוש או עיוות בראייה. בכל מצב בו מופיעים תסמינים העשויים להצביע על קרע ברשתית או היפרדות רשתית יש להגיע לבדיקת מומחה ברפואת עיניים ללא דיחוי לאבחון הסיבה להופעתם וקבלת טיפול מתאים.
מהם גורמי הסיכון לקרע ברשתית?
ישנם מספר גורמי סיכון להתפתחותו של קרע ברשתית, הכוללים בין היתר:
- הפרדות זגוגית בעקבות שינויים תלויי גיל החל מהעשור החמישי לחיים.
- רשתית דקה במיוחד המאפיינת קוצר ראייה גבוה.
- קרע או היפרדות רשתית בעין אחת מעלה את הסיכון בעין השנייה.
- היסטוריה משפחתית של קרעים ברשתית ו/או היפרדות רשתית.
- ניתוח עיינים מורכב מגביר את הסיכון להתפתחות קרע ברשתית.
- טראומה עינית.
אין דרך לחזות מראש התפתחות של קרע ברשתית. מומלץ כי מי שנמצא בקבוצת סיכון יהיה במעקב תקופתי של מומחה ברפואת עיניים. איתור מוקדם של קרע ברשתית מאפשר טיפול מהיר וצמצום הסיכויים להיפרדות רשתית, מצב המחייב טיפול ניתוחי דחוף ומסכן את הראייה.
כיצד מאבחנים קרע ברשתית?
אבחון של קרע ברשתית מתבצע לרוב באמצעות בדיקת רופא עיניים בהרחבת אישונים. כמו כן, תתבצע הערכה ע"י רופא העיניים תוך כדי שימוש בעדשת מגע מיוחדת בעלת שלוש מראות. בדיקה זו מאפשרת הערכה של היקף הרשתית בהגדלה וברזולוציה טובה יותר. הבדיקה נעשית במרפאת הרופא ואורכת מס' דקות. טכניקת בדיקה נוספת מבוצעת באמצעות לחץ על דופן העין, כמובן לאחר הרדמה בעזרת טיפות ובמקביל בדיקה בעזרת מנורת ראש ועדשה מיוחדת. במקרים בהם אין יכולת לראות את הרשתית עקב דימום בזגוגית, ייתכן ויתבצע אולטרסאונד עיניים כדי לסייע לשלול היפרדות רשתית ובחלק מהמקרים אף לאבחן קרע ברשתית.
מהו הטיפול בקרע ברשתית?
במטופלים ללא תסמינים בעלי ממצאים המהווים סיכון נמוך להתפתחותה של היפרדות רשתית, הרופא עשוי להמליץ על מעקב בלבד.
כאשר מאובחן קרע הדורש טיפול ניתן לתקנו באמצעות מכשיר לייזר. הטיפול מתבצע במרפאת הרופא לאחר הרחבת אישונים ולרוב נמשך דקות ספורות. מכשיר הלייזר יוצר אפקט צריבה הגורם לצלקות מבוקרות סביב הקרע שאוטמת אותו ועוצרות את התקדמותו. במקרים מסוימים בהם לא ניתן לבצע טיפול בלייזר יבוצע טיפול בהקפאה (קריותרפיה). יש לציין כי לאחר הטיפול בקרע עדיין ישנו סיכוי להתפתחות קרעים נוספים ברשתית לכן ישנה חשיבות גבוהה להמשך מעקב של מומחה ברפואת עיניים בעדיפות למומחה רשתית.
