דימום בזגוגית העין, הידוע גם כדימום זגוגיתי, הוא מצב בו כלי דם קטנים בחלק האחורי של העין דולפים או נקרעים וגורמים לדם להתפשט בזגוגית (החומר השקוף הממלא את חלל העין). מצב זה עלול להשפיע משמעותית על הראייה ודורש התייחסות רפואית מיידית. מהם התסמינים של דימום בזגוגית העין? מה גורם לדימום זגוגיתי? כיצד מאבחנים וכיצד מטפלים בדימום בזגוגית העין?
מהם התסמינים של דימום בזגוגית העין?
התסמינים של דימום זגוגיתי יכולים להופיע באופן פתאומי ומהיר וכוללים:
- הופעה של "מרחפים" (Floaters או "חוטים", כתמים שחורים או "עננים") בשדה הראייה.
- ראייה מטושטשת או מעורפלת.
- צל או וילון כהה המכסה חלק משדה הראייה.
- צביעת שדה הראייה באדום.
- איבוד ראייה פתאומי, חלקי עד מלא.
- הופעה של כתם אדום בעין.
חשוב לציין כי עוצמת התסמינים יכולה להשתנות בהתאם לחומרת הדימום. במקרים קלים, המטופל עשוי לחוות רק הפרעה קלה בראייה, בעוד שבמקרים חמורים יותר, הראייה עלולה להיפגע באופן משמעותי. דימום בזגוגית העין הוא מצב רפואי שדורש תשומת לב מיידית, אבחון מהיר וטיפול מתאים. בכל הופעה של תסמינים אלו או שינויים באיכות הראייה יש לפנות לבדיקה של מומחה ברפואת עיניים.
מהם הגורמים המרכזיים לדימום בזגוגית העין?
ישנם מספר גורמים שעלולים להוביל לדימום זגוגיתי הכוללים בין היתר:
- רטינופתיה סוכרתית (Diabetic Retinopathy) – סיבוך של מחלת הסוכרת הפוגע בכלי הדם ברשתית.
- היפרדות רשתית או קרעים ברשתית (Retinal Detachment) – מצב בו הרשתית מתנתקת מהדופן האחורית של העין.
- חסימה ורידית (Retinal Vein Occlusion) – כאשר וריד נחסם ניקוז הדם באזור נפגע ועשוי להופיע דימום.
- ניוון מקולרי גילי (Age Related Macular Degeneration – AMD) – במצב המתקדם של המחלה כלי דם שאינם תקינים צומחים תחת הרשתית ובתוכה ויכולים לדלוף.
- חבלה או פציעה בעין – חבלה חודרת או כהה לעין.
- גידולים תוך עיניים – במקרים נדירים, גידולים יכולים לגרום לדימום זגוגיתי.
כיצד מאבחנים דימום זגוגיתי?
אבחון הסיבה לדימום זגוגיתי מתבצע על ידי מומחה ברפואת עיניים באמצעות מנורת סדק לאחר הרחבת אישונים. הרופא יתרשם מהדימום וינסה לאתר את מקורו. במידת הצורך, ובמיוחד במקרים בהם קיים דמם רב שלא מאפשר לצפות היטב במקור הבעיה, הרופא עשוי להפנות לבדיקות הדמייה. בדיקות אלה כוללות: אנגיוגרפיה באמצעות פלורסצאין (FA – Fluorescein Angiography) . הבדיקה מאפשרת לזהות את כלי הדם הספציפי שגורם לדימום הזגוגיתי. בהתאם לשיקול דעתו המקצועית, ייתכן שהרופא יפנה להמשך בדיקות כגון אולטרסאונד או OCT.
מהו הטיפול בדימום זגוגיתי?
הטיפול בדימום זגוגיתי תלוי בחומרת המצב ובגורם לדימום. כאשר הדימום משני למצבים כגון AMD או רטינופתיה סוכרתית יש צורך בהתייחסות ארוכת טווח ולא רק טיפול נקודתי. במקרים קלים, הדימום עשוי להיספג מעצמו תוך מספר שבועות או חודשים ויש צורך במעקב בלבד. במקרים מסוימים, ניתן להשתמש בתרופות נוגדות דלקת או תרופות המזרזות ספיגת הדימום או מכשיר לייזר לעצירת הדימום. במקרים חמורים או מתמשכים, ניתן לבצע ניתוח ויטרקטומיה.
האם דימום בזגוגית העין יפגע באיכות הראייה?
השפעת הדימום הזגוגיתי על איכות הראייה תלויה במספר גורמים כולל חומרת הדימום, מהירות האבחנה והטיפול, הגורם לדימום הזגוגיתי וגילו של המטופל. ברוב המקרים, עם טיפול מתאים, הראייה משתפרת לאחר ספיגת הדימום. כך למשל במקרים של קרע ברשתית (ללא הפרדות רשתית) המטופלים בהקדם הפרגנוזה טובה. עם זאת, במקרים חמורים או מתמשכים, יתכן נזק קבוע לראייה. לכן, חשוב להתייעץ עם רופא עיניים מומחה וכן עם מומחה רשתית בהקדם האפשרי בכל מקרה של שינוי פתאומי בראייה.
