הזגוגית, רקמה דמוית ג'ל הממוקמת מאחורי העדשה וממלאת את גלגל העין אחוזה ברשתית במספר אזורים הכוללים בין היתר את ראש עצב הראייה, החיבור הקדמי של הזגוגית ומרכז הרשתית (המקולה). הקשר ההדוק בין הזגוגית לרשתית מביא לכך ששינויים בזגוגית יכולים לגרום להיפרדות רשתית, מצב בו הרשתית מתנתקת ממקומה התקין מרקמות דופן העין שמזינות אותה. אם מצב זה אינו מטופל בזמן, היפרדות רשתית תגרום לפגיעה חמורה בראייה עד לכדי עיוורון.
מהם גורמי הסיכון להיפרדות רשתית?
מרבית המקרים של הפרדות רשתית מתרחשים בעקבות קרע/ים ברשתית שאינם מטופלים בזמן. קרע ברשתית מאפשר לנוזלים מחלל הזגוגית להגיע אל מתחת לרשתית ולהפריד אותה מהמבנים התוך עיניים אליהם היא מחוברת. ככל שהיקף ההיפרדות גדול יותר וממושך יותר, הרשתית אינה מחוברת לרשת כלי הדם המזינים אותה וכתוצאה מכך נגרמת פגיעה בתפקודה שבהיעדר טיפול תגרום לפגיעה בלתי הפיכה בראייה.
גורמי הסיכון להפרדות רשתית כוללים בין היתר:
- היפרדות זגוגית העין בעקבות תהליכים תלויי גיל החל מהעשור החמישי והשישי לחיים
- רשתית דקה מן הרגיל – כמו בקוצר ראייה גבוה
- ניתוחי עיניים קודמים, בעיקר ניתוחים מורכבים
- חבלה עינית
- היסטוריה משפחתית של קרע/ים ברשתית ו/או היפרדות רשתית
מהם התסמינים של היפרדות רשתית?
במצב בו הרשתית נפרדת מדופן העין ישנו אובדן חלקי או מלא של שדה הראייה. הסובלים מהיפרדות רשתית יראו "מסך אפור או לבן" בחלק או בכל שדה הראייה של העין הפגועה. לרוב, קרעים ברשתית יקדימו היפרדות רשתית. גורם הסיכון העיקרי להתפתחות קרעים הינו שינויים תלויי גיל בזגוגית – או היפרדות זגוגית. מצב זה מתאפיין בתסמינים הכוללים: הבזקי אור, "רחפנים" בשדה הראייה (גופים צפים, "זבובונים"), חוטים או קווים, עיוות ראייה, טשטוש או הופעת צללים. בכל מקרה בו מופיעים תסמינים אלו יש להגיע לבדיקה של מומחה ברפואת עיניים ללא דיחוי על מנת לאבחן נכונה את הסיבה לשינויים בראייה, לזהות האם נוצר קרע ברשתית ולקבל טיפול מתאים.
כיצד מאבחנים היפרדות רשתית?
אבחון היפרדות רשתית נעשה על ידי מומחה ברפואת עיניים תוך שימוש במנורת סדק הבוחנת מבנים בתוך העין. מדובר בבדיקה לא פולשנית ולא כואבת המתבצעת במרפאת הרופא. על פי שיקול דעת הרופא ייתכן שהמטופל יופנה לצילום עיניים ו/או אולטרסאונד עיניים. לאחר קבלת האבחנה ובהתאם לניסיונו ומומחיותו, הרופא ימליץ על המשך הטיפול.
מהו הטיפול בהיפרדות של הרשתית?
אם מדובר בקרע בלבד, בדרך כלל ניתן לתקנו באמצעות טיפול במכשיר לייזר. הלייזר משמש ליצירת אפקט צריבה הגורם לצלקת המגבילה את גבולות הקרע. הטיפול נעשה במרפאת הרופא או במכון עיניים, בהרדמה מקומית ונמשך לרוב דקות בודדות.
במידה ומדובר על מצב מתקדם יותר של היפרדות רשתית הטיפול הוא ניתוח דחוף להחזרת הרשתית למקומה. האפשרויות הניתוחיות כוללות:
ניתוח חיגור – Scleral Buckling
ניתוח חיגור הוא ניתוח חוץ עיני במהלכו המנתח מאתר את הקרעים שגרמו להיפרדות הרשתית ומבצע הקפאה שלהם כדי ליצור צלקת סביבם ולאטום אותם. לאחר מכן מונחת רצועת סיליקון המקובעת בתפרים מתחת לשרירי העין. הניתוח מבוצע בהרדמה מלאה ונמשך כשעה וחצי. טרם פיתוחן של טכניקות ניתוחיות מתקדמות יותר, ניתוח חיגור היה הדרך היחידה לטיפול בהיפרדות רשתית. גם היום במקרים מסוימים הוא עדיין הניתוח המועדף. סיכויי ההצלחה של ניתוח חיגור לטיפול בהיפרדות רשתית הם כ-85%.
ויטרקטומיה (הסרת זגוגית העין) – Vitrectomy
ניתוח זעיר פולשני במהלכו המנתח מסיר את הזגוגית בעזרת מכשיר ייעודי (ויטרקטום), מנקז את הנוזל מתחת לרשתית, מצמיד את הרשתית למקומה ומבצע טיפול בלייזר סביב הקרע ליצירת צלקת. הניתוח נעשה דרך שלושה חתכים זעירים בלובן העין, ונמשך כשעה וחצי. במהלך הניתוח הרופא משתמש במערכת אופטיקה מתקדמת, מכשור משוכלל וטכניקות ניתוחיות הדורשות מיומנות גבוהה, ניסיון ומומחיות רבה. סיכויי ההצלחה בניתוח ויטרקטומיה להיפרדות רשתית הם כ-85-90%.
