מקולה

המקולה – מרכז הראייה החדה וכיצד לשמור עליה

המקולה היא נקודה זעירה (כ-5 מ״מ) במרכז הרשתית, אך חשיבותה עצומה: תאי המקולה צפופים ורגישים במיוחד לצבע ולפרטים, ולכן תפקידם לאפשר לקרוא, לזהות פנים, לנהוג ולבצע כל פעולה הדורשת חדות ראייה גבוהה. כשכושר התאים נפגע – גם הראייה נפגעת, לעיתים בהדרגה ולעיתים בפתאומיות. הכרת גורמי הסיכון, התסמינים ודרכי האבחון מסייעת לשמור על המקולה ולצמצם את הסיכון לנזק קבוע.

מחלות ופגיעות עיקריות במקולה

1. ניוון מקולרי תלוי גיל (Age-Related Macular Degeneration – AMD)
   הגורם העיקרי לירידה בראייה מרכזית באוכלוסייה מעל גיל 60. התאים נהרסים בשל הצטברות משקע צהבהב הנקרא דרוזן, בשל מדלדול שכבת הרשתית או מצמיחת כלי דם חריגה. התוצאה: ירידה בחדות הראייה, עיוות קווים ישרים, קושי בזיהוי פרטים ואובדן חלקי או מלא של הראייה המרכזית.

• AMD  יבש – הנפוץ יותר, מתקדם באיטיות ובמרבית המקרים לא מביא לפגיעה חמורה בראייה. משלב של ויטמינים מסוג בנוסחה ספציפית הנקראת (AREDS2) עשוי להאט את התקדמות המחלה.
• AMD  רטוב – פחות שכיח אך עשוי לגרום לפגיעה משמעותית בראייה; צמיחת כלי דם לא תקינים גורמת לנזק מהיר. הטיפול כולל טיפול בתרופות המוזרקות לעין אחת לכמה שבועות לשם עצירת הצמיחה והפחתת הדליפה.

2. חור מקולרי (Macular Hole)
   חור זעיר במרכז המקולה, לרוב עקב משיכה של הזגוגית (הג׳ל התוך-עיני) על הרשתית. גורם לטשטוש, עיוות או כתם כהה בשדה הראייה המרכזי. הטיפול הוא בניתוח ויטרקטומיה להסרת הזגוגית והזרקת גז המסייע בקירוב שולי החור. לאחר הניתוח המטופל נדרש למנח ראש כלפי מטה למספר ימים על מנת לנתב את הגז אל האזור הפגוע. התערבות מוקדמת משפרת משמעותית את הסיכוי לשיקום הראייה.

3. בצקת מקולרית (Macular Edema)
   הצטברות נוזלים במקולה בעקבות סוכרת, חסימת וריד רשתיתי או מצבים דלקתיים. הבצקת מטשטשת את הראייה ופוגעת בראייה המרכזית.
   הטיפול העיקרי: גם כאן במידה והבצקת מתמשכת ומשמעותית ומשפיעה על הראייה הטיפול הוא בהזרקת תרופה לזגוגית העין להפחתת דליפה וייבוש הבצקת; במקרים מסוימים ניתן להוסיף גם טיפול בלייזר. התחלה מוקדמת של הטיפול מעלה את הסיכוי לשיפור ולמניעת נזק קבוע. סוג ספציפי של פגיעה מסוג זה הוא בגין רטינופתיה סוכרתית. אצל אנשים עם סוכרת, דליפת כלי דם קטנים ברשתית יוצרת בצקת כרונית במקולה. במצב זה מטפלים גם כן לרוב בהזרקות לזגוגית לצד איזון הדוק של ערכי הסוכר בדם, איזון לחץ דם ושומנים בדם להקטנת ההחמרה.

תסמיני פגיעה במקולה

• טשטוש בעת קריאה או מיקוד
  • עיוות קווים ישרים – נראים גליים
  • קושי לזהות פנים מוכרות
  • כתם כהה או “חור” במרכז השדה
  • ירידה בראיית צבעים ועומק

אבחון מוקדם – מפתח לשימור הראייה

בדיקת עיניים שגרתית במרפאה יכולה לחשוף סימנים ראשונים. לאחר הרחבת אישונים מעריכים את הרשתית בעומק, ולעיתים משלבים:

• OCT: הדמיה בטומוגרפיה אופטית לזיהוי בצקת, חורים או הצטברות נוזלים.
• צילום זרימת דם – לצפייה בדליפה או חסימה של כלי דם.

גילוי בזמן מאפשר התערבות מהירה ומקטין סיכוי לנזק בלתי הפיך.

גורמי סיכון מרכזיים

• גיל – מחלות מקולריים באופן כללי ו -AMD בפרט הינן מחלות של הגיל המבוגר – לרוב מעל גיל 60.
• סוכרת – סוכרת לא מאוזנת לאורך זמן מביאה להתפתחות רטינופתיה סוכרתית והתפתחות בצקת מקולרית משנית לכך
• עישון –מעלה את הסיכון להתפתחות ניוון מקולרי
• יתר לחץ דם – פוגע בכלי דם ברשתית ומעלה את הסיכון להתפתחות בצקת מקולרית באופן כללי ובפרט באנשים הסובלים מסוכרת
• תורשה – היסטוריה משפחתית של מחלות רשתית
• תזונה דלה בנוגדי-חמצון

איך ניתן לשמור על המקולה

• איזון רמות סוכר ולחץ דם
• הימנעות מעישון
• תזונה מגוונת בירקות ירוקים, אומגה-3 ונוגדי-חמצון
• בדיקות עיניים תקופתיות – במיוחד מגיל 50 או במקרה של תורשה

לסיכום

המקולה הינה אזור קטן ברשתית, אך תפקידה קריטי. מודעות לתסמינים, הקפדה על אורח חיים בריא ובדיקות סדירות מאפשרות לגלות פגיעה בשלב מוקדם ולשמור על ראייה חדה לאורך שנים.