קטרקט מולד – מתי לחשוד, כיצד מאבחנים ואיך מטפלים?
כל תינוק או תינוקת שנולדים בישראל עוברים סמוך ללידה בדיקת עיניים ראשונית – בדיקת סקר פשוטה המכונה "החזר אור אדום", שמטרתה לאתר ממצאים המעידים על בעיה מבנית בעין. אחת התופעות המשמעותיות שניתן לזהות בבדיקה זו היא קטרקט מולד – מצב לא מאוד שכיח, אך בעל השלכות נרחבות על התפתחות הראייה אם אינו מזוהה ומטופל בזמן.
אבחון מוקדם והתערבות מתאימה עשויים לאפשר לילד לפתח ראייה תקינה לאורך חייו.
מהו קטרקט מולד?
קטרקט (ירוד) הוא עכירות בעדשת העין – אותה עדשה שקופה הנמצאת מאחורי האישון ותפקידה למקד את קרני האור על הרשתית. כאשר העדשה עכורה, מעבר האור נפגע והתמונה המתקבלת על הרשתית נעשית מטושטשת.
קטרקט מולד מופיע כבר בלידה או בחודשים הראשונים לחיים, והוא עשוי לערב עין אחת או את שתיהן, בדרגות שונות של חומרה – מעכירות חלקית ועד לעדשה עכורה לחלוטין.
למרות שקטרקט נפוץ בעיקר בגיל המבוגר, הופעתו בגיל הינקות נחשבת לבעיה משמעותית, בשל חשיבות ראייה תקינה להתפתחות של מערכות הראייה במוח.
מהם הגורמים האפשריים לקטרקט מולד?
בחלק גודל מהמקרים מדובר בממצא מבודד שאינו מלווה במחלות אחרות או בסיבות תורשתיות, אך קיימים מספר מצבים רפואיים שמעלים את הסיכון:
• רקע גנטי – בפרט אם קיימת היסטוריה משפחתית של קטרקט מולד, ובמיוחד במחלה דו צדדית.
• זיהומים תוך-רחמיים – כגון אדמת, הרפס, CMV או טוקסופלזמוזיס במהלך ההריון
• מחלות מטבוליות – למשל חסר באנזימים הגורם להצטברות חומרים רעילים בעדשה
• תסמונות גנטיות – מצבים בהם קטרקט מופיע כחלק ממערכת תסמינים רחבה
• פגות קיצונית – עשויה להשפיע על התפתחות תקינה של מערכת הראייה
עד כמה זה שכיח?
קטרקט מולד הוא מצב שאינו שכיח – ההערכות מדברות על כ־1 עד 3 מקרים לכל 10,000 לידות. עם זאת, הוא נחשב לאחת הסיבות השכיחות לירידה בראייה בגיל הילדות שניתן למנוע – אם מאבחנים ומטפלים מוקדם.
מהי המשמעות של קטרקט מולד?
בניגוד לקטרקט בגיל מבוגר, הפגיעה אצל תינוקות חמורה יותר כיוון שהראייה עדיין בשלבי התפתחות. עין שאינה נחשפת לתמונה חדה עלולה שלא לפתח ראייה כלל – גם אם יתבצע בהמשך טיפול מוצלח. מצב זה מכונה "עין עצלה" או אמבליופיה, ובמקרים מסוימים ההתפתחות הראייתית לא תשתפר גם בעתיד.
לכן, איתור מוקדם והתערבות רפואית בשלב מוקדם ככל האפשר חיוניים במיוחד.
כיצד מאבחנים קטרקט מולד?
האבחון מתבצע לרוב בבדיקת הסקר המבוצעת מיד לאחר הלידה – באמצעות בדיקת החזר אור. אם מתגלה הבדל בין העיניים, היעדר השתקפות תקינה או עכירות נראית לעין, התינוק יופנה לבדיקת רופא עיניים ילדים בהקדם.
במקרים בהם מתעורר חשד למרכיב גנטי או למעורבות של מערכות נוספות, תתבצע השלמת בירור, ולעיתים גם ייעוץ גנטי.
מתי נדרש ניתוח?
כאשר הקטרקט קל ואינו משפיע על שדה הראייה – ייתכן שיוחלט על מעקב בלבד. אך כאשר מדובר בעכירות משמעותית, ההמלצה תהיה לרוב על ניתוח קטרקט בשלב מוקדם, לעיתים כבר בגיל של כמה שבועות.
זמן האבחון והתגובה חשובים במיוחד: ככל שהניתוח מבוצע מוקדם יותר, כך גוברים הסיכויים לשיקום ראייתי מוצלח.
איך מתבצע הניתוח?
ניתוח הקטרקט (Cararact Surgery) שונה מזה המתבצע במבוגרים. לרוב, העדשה העכורה מוסרת, ולעיתים לא משתילים עדשה קבועה בשלב הראשון. לאחר מכן, נכנסים לשלב קריטי של שיקום ראייה – תהליך שבמהלכו יש ללמד את המוח “לראות” דרך העין שנותחה.
שיקום הראייה לאחר ניתוח קטרקט בילדים
תהליך השיקום הוא ממושך ודורש מעורבות גבוהה מצד ההורים והצוות הרפואי.
הוא כולל:
• התאמת עדשות מגע או משקפיים לצורך תיקון אופטי
• לעיתים שימוש ברטייה על העין הבריאה כדי לעודד את השימוש בעין שנותחה
• מעקב סדיר וצפוף אצל רופא עיניים ילדים
הצלחת השיקום תלויה בגיל בו בוצע הניתוח, חומרת הקטרקט, מצב העין השנייה, ורמת שיתוף הפעולה עם ההמלצות לאחר הניתוח.
לסיכום,
אבחון קטרקט מולד מחייב התייחסות מיידית אך לרוב ניתן בעזרת טיפול לשקם את הראייה ולהביא לראיה תפקודית מלאה. טיפול בזמן, ליווי והקפדה על מעקב – יכולים לאפשר התפתחות תקינה של הראייה ולמנוע נזק בלתי הפיך.
מומלץ לפנות לרופא עיניים ילדים בעל ניסיון בטיפול בקטרקט מולד ובשיקום ראייה בגיל הרך, שיידע ללוות את המשפחה לאורך התהליך.
