קטרקט (Cataract) בעברית ירוד, הינו עכירות של עדשת העין שתפקידה הוא מיקוד קרני האור ליצירת תמונה ברורה וחדה. כאשר העדשה אינה זכה תכונה זו נפגעת וכתוצאה מכך ישנה ירידה באיכות הראייה עד לכדי עיוורון. הדרך היחידה לטפל בקטרקט משמעותי שגורם לקשיי ראייה היא ניתוח להחלפת העדשה העכורה בעדשה תוך עינית מלאכותית. ישנם מספר סוגים של עדשות תוך עיניות שניתן להשתמש בהן במסגרת ניתוח קטרקט. אילו סוגי עדשות תוך עיניות קיימות? מה היתרונות והחסרונות בבחירת כל סוג עדשה? כיצד בוחרים את העדשה הנכונה לכל מטופל ומהי הפרגנוזה למי שעבר השתלת עדשה מלאכותית בניתוח קטרקט?
סוגי העדשות בניתוח קטרקט
עדשות מונופוקליות (Monofocal)
זהו סוג העדשה הנפוץ ביותר המתאים למרבית המטופלים. עדשות אלו מכוונות למיקוד במרחק אחד – לקרוב או לרחוק. בחירה בתיקון ראייה לרחוק היא הבחירה הנפוצה ביותר, שכן היא מאפשרת זיהוי אנשים ועצמים ממרחק, נהיגה והליכה. במצב זה משקפיים ידרשו על מנת לבצע פעולות קרובות כגון קריאה ולעיתים אף עבודה מול מחשב. ישנם יתרונות בבחירת עדשות מונופוקליות. עדשות אלה מתאימות למרבית המקרים, כולל מקרים מורכבים, והבחירה בהן לרוב אינה כרוכה בתשלום נוסף. עדשות אלה מיוצרות על ידי אותם יצרנים המייצרים את העדשות המתקדמות, תחת תהליכי יצור קפדניים בקדמת הטכנולוגיה ומהחומרים האיכותיים שמהם מיוצרות עדשות מתקדמות. החיסרון הבולט בבחירת עדשות אלה הוא שהן אינן פותרות לרוב את הצורך במשקפיים (לקרוב או לרחוק).
עדשות מתקדמות (עדשות פרימיום)
פיתוחן של עדשות עם תכונות אופטיות מתקדמות מאפשר כיום לתקן לא רק את איכות וחדות הראייה אלא גם לתקן ליקויי ראייה נוספים. השתלת עדשת פרמיום מותאמת אישית לצרכיו של המטופל, מפחיתה את התלות במשקפיים, עשויה לייתר את הצורך בשימוש במשקפיים שונים לקרוב או לרחוק וכן לייתר את הצורך ברכישת עדשות משקפיים מורכבות ויקרות.
עדשות מולטיפוקליות (Multifocal)
עדשות פרמיום מתקדמות רב מוקדיות, בדומה לעדשות משקפיים מולטיפוקליות, מאפשרות ראייה למספר מרחקים: לקרוב לדוגמא בזמן קריאה, לרחוק לדוגמא בזמן נהיגה, צפייה בטלוויזיה, סרטים והצגות וכן לטווחי הביניים כמו בזמן עבודה מול מחשב. בקטגוריה זו נכללות בין היתר:
- עדשות ביפוקליות – מאפשרות ראייה לקרוב ולרחוק.
- עדשות טריפוקליות – מאפשרות ראייה גם לטווחי ביניים.
עדשות מולטיפוקליות אמנם מצמצמות את התלות במשקפיים אך אין מדובר על פתרון מושלם. העדשה מפצלת את האור בין ראייה לקרוב ולרחוק ובכך משפיעה על איכות הראייה בטווחים השונים – ירידה בקונטרס ובעוצמת האור. בנוסף, עדשות מולטיפוקליות לרוב לא יתאימו למטופלים עם צילנדר גבוה או הסובלים מקוצר ראייה גבוה במיוחד, ובמרבית המקרים לא יומלצו למי שסובל ממחלות עיניים כגון גלאוקומה, ניוון מקולרי מחלת עין סוכרתית ועוד.
כ-20% מהמטופלים שעברו השתלת עדשה מולטיפוקלית יבחינו בהילות, נצנוצים או סנוורים במיוחד בזמן נהיגה בחשיכה. תופעה זו לרוב חולפת כחצי שנה מיום ההשתלה, וישנם מטופלים שלא מוטרדים מהתופעה. רוב המטופלים מדווחים שהתופעה חולפת לאחר מספר חודשים והם שבעי רצון מההחלטה לבחור בעדשה מולטיפוקלית. מיעוט המטופלים עדיין חשים תסמינים אלה לאחר תקופת ההסתגלות ורק לעיתים נדירות אינם מרוצים מהעדשה ואף שוקלים את החלפתה בניתוח נוסף. עם זאת, מטופלים הבוחרים בעדשות מסוג זה לרוב שבעי רצון מהתוצאה מכיוון שהן מצמצמות את התלות במשקפיים יקרות ומורכבות ומשפרות את איכות חייו של המטופל.
עדשות טוריות (Toric IOL)
מטופלים הסובלים מאסטיגמציה של הקרנית, "צילינדר", יכולים לבחור בעדשות טוריות לטיפול באסטיגמציה לצד הטיפול בקטרקט. עדשות מסוג זה נועדו לתיקון צילינדר בנוסף לרוחק או קוצר ראייה. בחירה בעדשות מסוג זה מייתרת את הצורך לטפל בצילינדר בהליך נפרד או שימוש במשקפיים המתקנות צילינדר. כל עוד הצילינדר רגולרי ללא מורכבות יוצאת דופן עדשות טוריות יכולות לספק מענה הולם לצרכי הראייה של המטופל לאחר ניתוח קטרקט.
מונוויז'ן (Monovision) – כיוון עדשה אחת לרחוק והשנייה לקרוב או לטווח הביניים
ראיית מונוויז'ן לאחר ניתוח קטרקט הוא מצב בו עין אחת מכוונת לראיה טובה לרחוק והעין השנייה רואה טוב לקרוב או לטווח הביניים. השיטה מסתמכת על מנגנון ההסתגלות של המוח המדכא את העין בה יש טשטוש ראייה ומתמקד בעין המעבירה תמונה חדה. כך נוצר איזון המאפשר להפחית את התלות במשקפיים. במסגרת ניתוח קטרקט ניתן לבחור את עוצמת העדשה המושתלת וכך לייצר מצב של מונוויז'ן על ידי השתלת עדשה המותאמת לראייה לרחוק בעין הדומיננטית ואילו בעין השנייה עדשה המותאמת לראייה מקרוב או לטווח ביניים (mini-monovision).
היתרון של השיטה הוא בכך שבמדובר בעדשות שהשימוש בהן אינו כרוך בעלות נוספת. בנוסף, אין בה את תופעות הלוואי של הילות וסינוורים המתוארות לעיתים בשימוש בעדשות מולטיפוקליות. המטופלים נהנים מהירידה בתלות במשקפיים מבלי החסרונות הכרוכים בעדשות מולטיפוקליות. החסרונות בגישה זו כוללים סיכוי לפגיעה בראיית העומק, קושי בקריאה לאורך זמן ובביצוע פעולות מורכבות הדורשות מעבר מהיר בין ראייה מרחוק לבין ראייה מקרוב וראייה דו עינית. חלק מהמטופלים נדרשים לתקופת הסתגלות למצב של ראייה במונוויז'ן שנמשכת עד שישה חודשים ובמיעוט המקרים תקופת ההסתגלות עשויה להימשך זמן ממושך יותר וחלק מהמטופלים אף ידווחו על קושי מתמשך בראייה דו עינית. כמו בעדשות מולטיפוקליות, חלק מהמטופלים ידרשו לתיקון במשקפיים לקרוב או לרחוק בחלק ממשימות הראייה היום-יומיות.
ההחלטה האם לבצע תיקון מונוויז'ן במסגרת ניתוח קטרקט מורכבת ותלויה רבות באורחות חייו של המטופל, הציפיות שלו מהניתוח וסיכויי ההצלחה המשוערים.
המלצות מטופלים
ממה עשויות עדשות מלאכותיות?
עדשות מלאכותיות עשויות מחומר אקרילי, נגזרות של פלסטיק או סילקון. אלו חומרים שאינם מעוררים תגובה חיסונית בדומה למשתלים אחרים המשמשים ברפואה. העדשות מצופות חומר המגן על העין מפני קרינת UV. רוב העדשות הנמצאות בשימוש כיום גמישות. העדשה מושתלת במקומה על ידי המנתח כשהיא מקופלת ונפתחת לגודלה המלא במהלך הניתוח. גמישות העדשה מאפשרת למנתח להחדיר אותה דרך חתך זעיר לתוך העין, לרוב ללא צורך בתפרים בתום הניתוח.
כיצד בוחרים את סוג העדשה?
בחירת סוג העדשה המושתלת במסגרת ניתוח קטרקט נעשית על ידי מנתח קטרקט מומחה בדיון משותף עם המטופל. השיקולים המרכזיים בבחירת סוג העדשה הם האנטומיה העינית של המטופל, הצורך של המטופל להתגבר על ליקויי הראייה מהם הוא סובל בנוסף לתיקון הקטרקט, קיומם של מצבים עיניים אחרים (כמו רטינופטיה סוכרתית או ניוון מקולרי), אורח חייו והתוצאה שהמטופל מעוניין להשיג לאחר הניתוח. מטופלים הנוהגים לעיתים קרובות בשעות הלילה למשל לא יהיו מועמדים אידיאליים לבחירת עדשה מולטיפוקלית היות ותופעות הלוואי המתוארות לעיל מתבטאות יותר בחושך. באותו אופן, אסטרטגית מונוויז'ן לא תתאים למטופלים המבצעים במסגרת עיסוקיהם משימות הדורשות מיקוד לקרוב ורמת דיוק גבוהה כגון טכנאיי אלקטרוניקה או מעצבי תכשיטים.
המנתח יסביר למטופל את האפשרויות הרלוונטיות לו, את היתרונות והחסרונות הפוטנציאליים בבחירת כל סוג של עדשה לאור ניסיונו ומומחיותו. עדשות תוך עיניות מותאמות לאנטומיה הספציפית של המטופל ולצרכיו לאחר סדרת בדיקות הכוללות: בדיקת ראייה בעזרת לוח מספרים, מיפוי קרנית וצילום OCT (Optical Coherence Tomography).
מהי הפרגנוזה למי שעבר השתלת עדשה מלאכותית בניתוח קטרקט?
לאחר ניתוח להסרת עדשה עכורה בשל התפתחותו של קטרקט והחלפתה בעדשה מלאכותית ניתן לצפות לשיפור משמעותי באיכות הראייה. מכיוון שהעדשה המלאכותית אינה יכולה לעבור תהליכים ניווניים תוצאות הניתוח קבועות במרבית המקרים. יתרה מכך, פיתוחן של שיטות כירורגיות מתקדמות הכוללות ניתוח קטרקט בלייזר, שימוש במכשור אוטומטי לחישוב, מדידה וסימון מיקום העדשה החדשה לפני ובמהלך הניתוח העלו את רמת הדיוק הניתוחי ואחוזי ההצלחה של ניתוחי קטרקט, במיוחד כאשר מדובר בהשתלת עדשות פרמיום. מרבית המטופלים שעברו השתלת עדשה מלאכותית בניתוח קטרקט שבעי רצון מן התוצאות, חווים שיפור ניכר בראייה ומשכך באיכות חייהם.
