הרשתית- מה תפקידה, אילו מחלות עלולות לפגוע בה וכיצד מטפלים?
הרשתית (Retina) היא רקמה דקה ורגישה לאור, המצפה את פנים העין בחלקה האחורי. תפקידה המרכזי הוא להמיר את קרני האור שנכנסות לעין לאותות חשמליים, אשר מועברים למוח דרך עצב הראייה – שם הם מתורגמים לתמונה. אם העין היתה מצלמה (של פעם, עם פילם) – הרשתית היתה סרט הצילום.
שמירה על רשתית בריאה הכרחית לראייה תקינה, והיכרות עם המבנה שלה, גורמי הסיכון והמחלות הנפוצות – חשובה לאבחון וטיפול בזמן.
מבנה הרשתית בקצרה
הרשתית מורכבת ממיליוני תאים רגישים לאור – מסוגים שונים – הפועלים יחד עם רשת מורכבת של תאי עצב.
- Cones: תאים רגישים לאור חלש, אחראיים בעיקר על ראיית לילה ותנועה
- Rodes: תאים רגישים לאור חזק, אחראים על תפיסת צבעים ופרטים
- מקולה: אזור מרכזי ברשתית, שאחראי על הראייה החדה והמרוכזת
- פוביאה: מרכז המקולה – מספק את חדות הראייה הגבוהה ביותר
מחלות רשתית שכיחות ואופן הטיפול בהן
ניוון מקולרי תלוי גיל (AMD)
אחת מהסיבות השכיחות ביותר לאובדן ראייה במבוגרים בעולם המערבי. המחלה פוגעת באזור המקולה האחראי על הראייה החדה והמרכזית.
התסמינים כוללים:
- טשטוש ראייה
- עיוות של קווים ישרים
- הופעת אזור כהה או מטושטש במרכז שדה הראייה
קיימים שני סוגים של המחלה:
- AMD יבש: השכיח יותר, מתפתח באיטיות. ברוב המקרים לא יגרום לאבדן ראייה משמעותי ואין צורך בטיפול. במצבים מסויימים משלב ויטמינים מסויים (AREDS2) עשוי להפחית את הסיכון להחמרה.
- AMD רטוב: נדיר יותר אך בסיכון גבוה יותר לפגיעה בראייה, מערב צמיחה לא תקינה של כלי דם הגורמים לדימומים ונוזלים מתחת לרשתית. הטיפול כולל הזרקות תוך-עיניות של תרופות נוגדות VEGF, הניתנות בתחילה אחת לחודש ולרוב לאחר מכן ניתן לרווח את הטיפול אחת לכמה חודשים
רטינופתיה סוכרתית
סיבוך של סוכרת לא מאוזנת, אשר גורם לפגיעה בכלי הדם הקטנים ברשתית. בתחילה עשויה להיות ללא תסמינים, אך בהמשך עלולים להופיע טשטוש, כתמים כהים ולעיתים ירידה משמעותית בראייה.
הטיפול כולל:
- איזון רמות סוכר
- מעקב עיניים סדיר
- הזרקות תוך-עיניות של נוגדי VEGF או סטרואידים
- טיפול בלייזר ובמקרים מתקדמים אף טיפול ניתוחי (ניתוח ויטרקטומיה)
קרע ברשתית
נגרם לרוב ממשיכה של הזגוגית על הרשתית כתוצאה משינויים הקשורים בגיל. גורמי סיכון נוספים כוללים קוצר ראייה גבוה, חבלה, או ניתוח עיני.
תסמינים שכיחים:
- הבזקי אור
- נקודות שחורות ("זבובים")
- תחושת וילון כהה בשדה הראייה
האבחון מתבצע בהרחבת אישונים, והטיפול לרוב כולל איטום הקרע בלייזר כדי למנוע היפרדות רשתית.
היפרדות רשתית
מצב חירום רפואי שבו הרשתית נפרדת מהשכבות התומכות בה. ללא טיפול מהיר, עלול להיגרם נזק בלתי הפיך לראייה.
התסמינים כוללים:
- הבזקי אור
- ריבוי “זבובים בעין”
- תחושת וילון שחור שמסתיר את שדה הראייה
הטיפול תלוי בסוג ההיפרדות וכולל לרוב ניתוח (ויטרקטומיה, הזרקת גז או הצמדת רשתית מבחוץ באמצעות רצועת סיליקון).
חור מקולרי
חור קטן במרכז המקולה, שנגרם לרוב עקב שינויים בזגוגית. גורם לירידה בראייה המרכזית, טשטוש ועיוות בראייה המרכזית.
הטיפול הוא ניתוח ויטרקטומיה, במסגרתו מוזרק גז זמני לעין, ובימים שלאחר הניתוח יש להקפיד לרוב על תנוחה של הראש כלפי מטה.
בצקת מקולרית
הצטברות נוזלים במקולה, לרוב כתוצאה מסוכרת, חסימת וריד ברשתית או דלקת. גורמת לטשטוש, עיוות בראייה המרכזית וירידה ביכולת להבחין בפרטים.
הטיפול תלוי בגורם וכולל:
- הזרקות של אנטי-VEGF או סטרואידים
- טיפול נוגד דלקת
- איזון מחלות רקע כגון יתר לחץ דם
גורמי סיכון לפגיעה ברשתית
- גיל מבוגר
- עישון
- סוכרת לא מאוזנת
- יתר לחץ דם
- קוצר ראייה גבוה
- חבלה לעין
- היסטוריה משפחתית של מחלות רשתית
איך שומרים על רשתית בריאה?
- בדיקות עיניים תקופתיות – במיוחד מעל גיל 50 או במצבים רפואיים כרוניים
• איזון מחלות רקע – כולל סוכרת, לחץ דם ושומנים
• הימנעות מעישון
• תזונה עשירה בנוגדי חמצון – ירקות ירוקים, אומגה 3
• שימוש קבוע במשקפי שמש עם סינון קרינה
