גלאוקומה היא מחלה הגורמת לפגיעה בעצב הראייה, ובתפקודיו, לרוב בעקבות עלייה בלחץ התוך עיני. גלאוקומה היא אחת הסיבות המשמעותיות לעיוורון בעולם, בישראל ישנם כ-70 אלף חולי גלאוקומה וכ-6000 חולים נוספים מאובחנים מידי שנה. כיצד מאבחנים גלאוקומה, מהם גורמי הסיכון וכיצד מטפלים?
סוגי גלאוקומה
גלאוקומה ראשונית פתוחת/רחבת זווית (Open-angle glaucoma)
הסוג השכיח ביותר של המחלה ממנה סובלים כ-90% מהמטופלים המאובחנים עם גלאוקומה. גלאוקומה פתוחת זווית מתפתחת באופן הדרגתי ומאובחנת לרוב בגילאים מתקדמים.
הזווית מתארת את האזור דרכו מתנקזים נוזלים הנוצרים בעין. בגלאוקומה פתוחת זווית, על אף שבבדיקה הזוויות נראית רחבה ופתוחה, ישנה הפרעה בניקוז כמות הנוזל הגורמת לעלייה בלחץ התוך עיני. גלאוקמה פתוחת זווית פוגעת בראיה בתהליך הדרגתי במהלכו המטופל אינו מרגיש שינויים בשדה הראייה. לרוב גלאוקומה פתוחת זווית מאובחנת בשלבים מתקדמים כאשר כבר ישנה פגיעה ניכרת ובלתי הפיכה באיכות הראייה.
גלאוקומה צרת זווית (Angle-closure glaucoma – גלאוקומה סגורת זווית)
גלאוקומה צרת זווית מאופיינת על ידי היצרות משמעותית של הזווית בין דופן העין לקשתית. היצרות זו מגבילה ובסופו של דבר מונעת את ניקוז הנוזל התוך עיני ומעלה את הלחץ התוך עיני. הופעת התסמינים יכולה להיות פתאומית או הדרגתית.
סוגים נוספים ונדירים יותר של גלאוקומה כוללים גלאוקומה מולדת, גלאוקומה משנית (בעקבות מחלת הסוכרת, נטילת תרופות כגון סטרואידים, דלקות עיניים כרוניות וגורמים נוספים), Pseudo-Exfoliation Syndrome וגלאוקומה פיגמנטית.
מהם התסמינים של גלאוקומה?
מרבית הסובלים מלחץ תוך עיני מוגבר לא ירגישו תסמינים כלל. גלאוקומה רחבת זווית מתאפיינת בפגיעה איטית והדרגתית בעצב הראייה שיכולה להתרחש במשך שנים מבלי שהמטופל יהיה מודע לנזק ההולך ומתקדם. במקרים רבים, המחלה אינה מאובחנת עד שהנזק נעשה והמטופל מתחיל להבחין בפגיעה באיכות הראייה המרחבית. בשלב זה גלאוקומה גורמת לצמצום הראייה המרחבית וללא טיפול הנזק לעצב הראייה ימשיך להתקדם עד לפגיעה משמעותית של הראייה ואף לעיוורון.
גלאוקומה צרת זווית יכולה להתבטא באופן פתאומי (אקוטי) והתסמינים המאפיינים אותה כוללים:
- ירידה חדה ופתאומית בראייה
- כאבי ראש
- בחילה והקאות
- אודם עייני
- הילות צבעוניות סביב עצמים
- כאב עייני חד
גלאוקומה צרת זווית מחייבת טיפול מידי להורדת הלחץ התוך עיני.
מהם גורמי הסיכון לגלאוקומה?
גורם הסיכון המרכזי לגלאוקומה הוא לחץ תוך עיני גבוה. עם זאת, ישנם אנשים להם לחץ תוך עיני גבוה ואינם סובלים מגלאוקומה בעוד אחרים בעלי לחץ תוך עיני תקין מאובחנים עם גלאוקומה. מכאן, הסיבה להתפתחות המחלה אינה תמיד חד משמעית. גורמי סיכון נוספים כוללים:
- גיל מתקדם
- היסטוריה משפחתית של גלאוקומה
- מוצא
- קוצר ראייה, קיעור גבוה של עצב הראייה וקרנית דקה
כיצד מאבחנים גלאוקומה?
הכלי המרכזי בעזרתו מומחה ברפואת עיניים מאבחן גלאוקומה הוא בדיקת לחץ תוך עיני. הבדיקה מבוצעת על ידי מכשיר טונומטר המחובר למנורת סדק. הבדיקה אינה פולשנית ומבוצעת לאחר הרדמה בטיפות. במידת הצורך ובהתאם לשיקול לדעתו של הרופא ייתכן שתבוצע גם בדיקה של שדה הראייה ובדיקת OCT. ככל שהמחלה מאובחנת מוקדם יותר כך עולה הסיכוי לעצור את ההתדרדרות בראייה.
מהו הטיפול בגלאוקומה?
גלאוקומה היא מחלה כרונית, הטיפול מתמקד בהפחתת הלחץ התוך עיני ועצירת התקדמות המחלה ומניעת פגיעה נוספת בעצב הראייה ובשדה הראייה. למרות שלא ניתן לתקן את הנזק הנגרם לעצב הראייה, ניתן למנוע התדרדרות נוספת על ידי הקפדה על שגרת מעקב וטיפול. כמו כן, מומלץ להימנע מעישון ולשמור על ערכים תקינים של סוכר בדם ולחץ דם תקין (ישנם מחקרים הקושרים בין מחלת הסוכרת ולחץ דם גבוה לגלאוקומה). קו הטיפול הראשוני בגלאוקומה הוא טיפות עיניים. שיטות טיפול נוספות כוללות טיפול בלייזר ואפשרויות ניתוחיות.
